שאלה: אני בת 16 ואובחנתי כסובלת מ”הזעת יתר”. ישנם סוגים רבים כל כך של דיאודורנט, איך יודעים מה לבחור? מהו ההבדל בינו לבין אנטי פרספירנטים? ומה כדאי לאכול כדי להתמודד עם הזעת יתר?
יפה לארי M.D.A (Medical Dermal Artist) מהלת המרכז לקוסמטיקה רפואית “יעלת חן” בירושלים, משיבה:
נתחיל בהפתעה: הזיעה שלנו היא נטולת ריח כשלעצמה! הריח הוא תוצר של פירוק החיידקים שעל פני העור (וכן הוא ומושפע גם מהמזון שאנו אוכלים). בנוסף, השערות שעל פני העור קולטות את הזיעה ומגדילות את שטח הפנים של הפעילות החיידקית.
תפקידה של הזיעה הוא להיות וסת חום טבעי שנועד לקרר את הגוף כשחם לו. בעומק הדרמיס (שכבת העור האמצעית) מצויים יותר מ2,000,000 בלוטות זיעה, כ-25 אלף מתוכן מצויות בבתי השחי.
שמירה על היגיינה מסייעת לסלק את מרבצי החיידקים ולמנוע את התרבותם על העור, ובכך למנוע את הריח. כדי לעזור לגוף “לנשום” מומלץ ללבוש בגדים אווריריים העשויים מ-100% כותנה. את הדאודורנטים אפשר לחלק לשתי קבוצות: דאודורנטים רגילים (או טבעיים) הממסכים את ריח הזיעה, ודאודורנטים המונעים אותה (אנטי פרספירנטים).
דאודורנטים – מכילים חומרים שנועדו להשמיד את החיידקים ואת הפטריות שאחראים לפירוק הזיעה על העור, ולרוב הם מכילים גם בישום או תמציות ריח כדי למסך את ריח הזיעה. חלק מהחומרים הללו עלולים לגרום לאלרגיה בעור (גרד, אודם או נפיחות). הוא מרענן למשך מספר שעות מבלי לפגוע בהזעה הטבעית של הגוף. משך ההגנה הוא מאוד אישי ותלוי במשתנים כמו מזג האוויר, מצב רגשי, פעילות גופנית. רוב האנשים יצטרכו להשתמש בו פעמיים ביום. למרקם הדאודורנט (ספריי, סטיק, ג’ל, רול און, קרם) אין שום חשיבות מבחינת בריאותית.
אנטי פרספירנטים – הם דאודורנטים שעליהם מצוין הכיתוב Anti-Prespirant. אלו הם דאודורנטים שמכילים מלחי אלומיניום המכווצים את בלוטות הזיעה (מרכיביהם בטוחים ומאושרים על ידי ה-FDA), מתאימים לאנשים הסובלים מזיעה מוגברת, אף שהם לא תמיד מספקים מענה מלא.
כ-3% מהאוכלוסייה סובלים מזיעה מוגברת (ידיים מזיעות, כתמי זיעה מביכים בבתי השחי והרגשה של פגיעה באיכות החיים). לרוב, במקרים כאלה השימוש באנטי פרספירנטים אינו מספיק. ישנם תכשירי מדף, מכשור ייעודי, ובמקרי קיצון אף ניתוח.
מומלץ להימנע ממזונות “מחממים” (חריפים, מטוגנים, מזונות המכילים קפאין,שום, חילבה) כדי למנוע אפקט של חימום פנימי והזעה. מומלץ לצרוך מזונות “מקררים” יותר המקררים את הגוף (אורז, נבטים, ירקות ירוקים, תפוח, שעועית, תפוז, חיטה, אגס, אבטיח).
מומלץ להימנע ממזונות המאיצים את הפרשת הזיעה ועלולים להחריף את ריחה, כמו שום, סחוג, סלרי, חילבה, עירית ושאר התבלינים העזים.
שתיית מים מרובה מומלצת גם לקירור הגוף וגם להפחתת הריח. וכמובן שמירה כללית על הגיינת הגוף.
